תנ"ך על הפרק - בראשית מה - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

בראשית מה

45 / 929
היום

הפרק

יוסף מתוודע אל האחים ומזמין את יעקב

וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו׃וַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹֽא־יָכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַעֲנ֣וֹת אֹת֔וֹ כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו׃וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃וְעַתָּ֣ה ׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִּֽיר׃וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה׃וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכָל־בֵּית֔וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃מַהֲרוּ֮ וַעֲל֣וּ אֶל־אָבִי֒ וַאֲמַרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֤ה אָמַר֙ בִּנְךָ֣ יוֹסֵ֔ף שָׂמַ֧נִי אֱלֹהִ֛ים לְאָד֖וֹן לְכָל־מִצְרָ֑יִם רְדָ֥ה אֵלַ֖י אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃וְיָשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־גֹּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרוֹב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹאנְךָ֥ וּבְקָרְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃וְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם כִּי־ע֛וֹד חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים רָעָ֑ב פֶּן־תִּוָּרֵ֛שׁ אַתָּ֥ה וּבֵֽיתְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹא֔וֹת וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי־פִ֖י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם׃וְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־כָּל־כְּבוֹדִי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם וְהוֹרַדְתֶּ֥ם אֶת־אָבִ֖י הֵֽנָּה׃וַיִּפֹּ֛ל עַל־צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִנְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־צַוָּארָֽיו׃וַיְנַשֵּׁ֥ק לְכָל־אֶחָ֖יו וַיֵּ֣בְךְּ עֲלֵיהֶ֑ם וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן דִּבְּר֥וּ אֶחָ֖יו אִתּֽוֹ׃וְהַקֹּ֣ל נִשְׁמַ֗ע בֵּ֤ית פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֖אוּ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּבְעֵינֵ֖י עֲבָדָֽיו׃וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃וּקְח֧וּ אֶת־אֲבִיכֶ֛ם וְאֶת־בָּתֵּיכֶ֖ם וּבֹ֣אוּ אֵלָ֑י וְאֶתְּנָ֣ה לָכֶ֗ם אֶת־טוּב֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאִכְל֖וּ אֶת־חֵ֥לֶב הָאָֽרֶץ׃וְאַתָּ֥ה צֻוֵּ֖יתָה זֹ֣את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם עֲגָל֗וֹת לְטַפְּכֶם֙ וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם וּנְשָׂאתֶ֥ם אֶת־אֲבִיכֶ֖ם וּבָאתֶֽם׃וְעֵ֣ינְכֶ֔ם אַל־תָּחֹ֖ס עַל־כְּלֵיכֶ֑ם כִּי־ט֛וּב כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָכֶ֥ם הֽוּא׃וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֥ם יוֹסֵ֛ף עֲגָל֖וֹת עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּֽרֶךְ׃לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפ֣וֹת שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת׃וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃וַֽיַּעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם׃וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עוֹד־יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

גשו נא אלי ויגשו. אמרו בתנחומא שפרחה נשמתן ונעשה להם נס וחזרה נשמתן ופשט הדברים נראה דממש דבקו דבקי מיתה ואתרחיש ניסא וחיו. ואפשר שהטעם דהיה יוסף יחידי וכדי שלא לביישן נסתכן לכן פרחה נשמתן ממש ובנס היו עומדין שחיו. להכניס פחד ה' בלבם שלא לצערו וק"ו להורגו. וזהו שאמר יוסף גשו נא אלי. נא אלי עתה שראיתם עין בעין עלתה ניס"א אלי בעבורי נס ומופלא מות וחיים. אני אדבר אליכם בנחת רוח אני יוסף אחיכם וכו' והגדתם לאבי את כל כבודי ואת כל אשר ראיתם כי ה' עמדי שפרחה נשמתכם וחזרה ודרך כלל תאמרו לו כי ה' אתי. או יאמר בסגנון אחר במ"ש שם בתנחומא כיון שראה יוסף שהיה להם בושה גדולה אמר להם גשו נא אלי. והנה אמרו רז"ל כל העושה עבירה ומתבייש בה מוחלים לו על כל עונותיו וילפי משמואל הנביא ע"ה דאמר לשאול המלך ע"ה עמי במחיצתי. והכא השבטים נתבישו ופרחה נשמתן. ואח"כ חזרה וחיו ונעשו בריה חדשה לכן אמר להם גשו נא. עתה דנתבישתם ופרחה נשמתכם גשו נא אלי ועתה אל תעצבו דכבר נתכפר לכם העון. ורז"ל אמרו דהראה להם שהוא מהול. וכתבתי בעניותי בקונטריס פני דוד דהשבטים היו מכירים בשם שדי החתום באות ברית בלבד למי ששומר הברית. ובהכי נחה שקטה קושית המפרשים דאין ראיה מהמילה דגם בני קטורה נמולים. דמ"ש להם יוסף הוא שיראו שהוא חתום בשם שדי שומר הברית. משא"כ בני קטורה קטיר קחזו שדי יעזוב. ויש סמך לזה מלשון תנחומא דקאמר פרע עצמו והראה להם חות"ם ברית ע"ש. ולשון חותם ברית שפיר נאה לדרכנו והרב המגן רמז כי ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו בגימטריא מילה הראה אותם כדי שיאמינו ע"ש בס"ס קרבן חגיגה: שמני אלהים לאדון וכו'. אפשר דרוח הקדש נזרק בפיו להגיד ליעקב כי מגזרת ת' שנה. קושי השעבוד לא יהיה כי אם פ"ו. והטעם כי מצריים עבדים ליוסף כמ"ש בזוהר הקדוש. וז"ש שמני גימטריא ת' לא יהיו כי אם פ"ו כמנין אלהים. והטעם לאדון לכל מצרים שהם עבדי. והגם דבזהר הקדוש אמרו שהעיקר דיוסף שלטו בו אחיו הוא לא רצה לגלות לאביו אלא מקצת. ולדעת זהר חדש דגלות מצרים היה על מכירת יוסף והט' שישבו רדו כבר מפורש שם בז"ח ועי"ל דהמוכר עבדו קונסין אותו וכן רד"ו גימטריא קנס וז"ש רד"ה אלי בעבור מכירתי וא"כ אל תעמוד בגלות: ולבנימין נתן ש' כסף וה' חליפות שמלות. אפשר דבא בשכרו על כבישת יצר דהוא שמר מקום יוסף כמ"ש בזהר הקדוש דאמר בנימין אהא נטיר אתרא דאחי ולכן על יוסף מוטל לעשות יקר לבנימין דדלי בחריקיה. ויען עיקר היצר במעור ובלשון ובנימין נתגבר על יצרו ושמר ברית הלשון כמשז"ל דבאבני אפוד לבנימין ישפה וכו' ובא עד היסוד לכך נתן לו ש' כסף כי יצר גימטריא ש' ובהתגברו על היצר זכה ומיתק הדינין לכן היו ש' כסף הרומז לחסד וחמש חליפות נגד חלוקא דרבנן לנרנח"י שלו דכל א' כלולה מכלן. ואין זה ענין לחיה יחידה דזכו משה רבינו ומשיח. וזה בסגנון אחר ממ"ש אני עני בפני דוד. ויש לומר קצת בסגנון זה דבנימין שמר ברית המעור וכנגדו ש' גימטריא יצר. כסף כנגד ברית הלשון על שם כסף נבחר לשון צדיק כמו שדרשו ברבה פרשת נשא. ועוד אפשר דראה ברוה"ק דבנימין א' מד' שמתו בעטיו של נחש והוא הראשון לכן רמז לתת לו ש' כסף כי כסף גימטריא עץ לרמוז שלא יחטא וגבר על יצר גימטריא ש' ומת על כסף גימטריא עץ ע"ד שפירש רבינו האר"י זצ"ל וכי יהיה באיש חטא משפט מות ותלית אותו על עץ כמ"ש במ"א בס"ד:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך